החלטה בתיק ת"א 19872-12-10

בפני בקשות המבקשת להמציא ראיות חדשות מיום 24/4/12 (בקשה מס' 23) ובקשה לזימון עד חדש מר משה גולדברג מיום 11/9/12 (בקשה מס' 26).

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, המבקשת הזמינה את מר חנן פסטרנק לעדות מטעמה, כל העדים נחקרו ונקבע בתום דיון ההוכחות ביום 20/2/12 כי על המבקשת, הנתבעת בתיק, להגיש את סיכומיה תוך  60 יום, קרי לכל המאוחר עד ליום 22/4/12 היות שהיום ה- 60 נפל על יום ו'. בשל העומס הרב, ושיוך תגובה לבקשה שגויה בתיק האלקטרוני, ניתנה החלטה מאוחרת מבלי לשים לב שהוגשה תגובה - החלטה שלפיה יש להעביר לתגובה כשניתן להגיש תשובה לתגובה בהתאם.

אין בבקשה להגשת ראיות נוספות, בקשה מס' 23, וכן בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה התייחסות נאותה לבקשת המבקשת להאריך את המועד להגשת סיכומים מטעמה. אין נימוקים או הסבר כלשהו לבקשת הארכה בת 30 יום להגשת סיכומים (ראו סע' 1(ג) לבקשה וסוף סע' 56). בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה הועלו טענות עובדתיות שלפיהן קיים המצהיר, מר דוד חזות, פגישה עם מר ליבר מהמשביר החקלאי ביום 28/2/12, נפגש עם מר כוכבי, מנהל הכספים של המשביר החקלאי,  וביום 20/3/12 נשלחה חוקרת פרטית בשם בטי פרץ ממשרד חקירות לפגישה עם מר ליבר ומר כוכבי והשיחה ביניהם הוקלטה. לטענת המבקשת, מהפגישה הנ"ל עלה כי מר פסטרנק הוא אמנם לקוח של המשביר החקלאי, אולם השיק נשוא התביעה מעולם לא נמסר למשביר החקלאי ומעולם לא נמסר לה והוא אינו חתום כפי שהוא אמור להיות חתום לו היה מגיע למשמרת.

בבקשה לקבלת הראיות החדשות הנ"ל העלתה המבקשת טענות נוספות שלפיהן יש בראיות אלה כדי לסייע לבית המשפט בעשיית הצדק, ומן הדין לקבלן. בהקשר זה נטען כי מר פסטרנק הפתיע את המבקשת בכך שעלה מעדותו מיום 20/2/12 לראשונה כי השיק נשוא התביעה הוחזק במשמרת אצל המשביר החקלאי, וכי הוא אף יוכל להמציא קבלה בקשר לכך.

בתגובת המשיבה מיום 20/5/12 נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף, להורות למבקשת להגיש את סיכומיה מידית וכן לחייב את המבקשת בהוצאות. כן נטען כי הבקשה מוגשת לאחר למעלה מחודשיים מיום דיון ההוכחות, בשיהוי ניכר, כאשר אין בידי המבקשת החלטה שלפיה בית המשפט מאריך את המועד שנקבע להגשת סיכומים. נוסף על כך טוענת המשיבה כי המבקשת עשתה מעשה אסור בכך שצירפה לתיק את מכלול ראיותיה מבלי לקבל מראש אישור של בית המשפט לעשות כן, וכל זאת כאשר מאותן "ראיות" מוכחשות עולה בעמ' 6 לתמליל ש' 17-18 כי גלעד, "נציג" המשביר החקלאי, מאשר כי (פסטרנק) "הוא נתן לי שיק, החזרתי לו..., ברגע שהוא נתן לי כסף החזרתי לו את הצ'יק שהיה אצלי לביטחון ונגמר הסיפור". עוד נטען כי העד אשר המבקשת מנסה לסתור את עדותו הוזמן על ידי המבקשת כעד מטעמה. המשיבה צירפה לתגובתה העתק של קבלה אשר נחזית להיות קבלה של המשביר לחקלאי בע"מ מיום 30/9/09 על סך 175,000 ש"ח - קבלה שעליה נרשם  "צ'ק לביטחון". 

ביום 4/8/12 ניתנה החלטה בעקבות בקשת הבהרה של המשיבה, שלפיה תגובת המשיבה הנ"ל אכן אותרה בבקשה אחרת בתיק האלקטרוני, וכן נקבע כי אין בבקשה הסבר מדוע המבקשת המתינה זמן רב על מנת להגיש את הבקשה. כן נקבע בהחלטה זו כי המבקשת עשתה דין לעצמה וצירפה את הראיות לתיק מבלי לקבל אישור על כך, כאשר בהעדר קבלת אישור להגיש סיכומים באיחור, היא אף איחרה את המועד שנקבע להגשת סיכומים. על רקע טענות המשיבה בתגובתה כי בידיה קבלה כפי שהעיד מר פסטרנק במהלך הדיון, וכי עולה מהתמליל עצמו שאכן קיבלו שיק אבל דאגו להחזירו כנגד כסף ששולם כנ"ל, התבקשה המבקשת להתייחס לכך עניינית במסגרת תשובה לתגובה. כן נקבע כי תינתן החלטה משלימה בהמשך, ואם תעמוד הנתבעת על הבקשה, אזי לכל הפחות יהא על המבקשת להפקיד סכום בקופת בית המשפט.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה הנ"ל מיום 11/9/12 נטען בין היתר כי עצם הצגת הקבלה של פסטרנק מעידה על כך שקיימת קנוניה בינו לבין המשיבה, ובכל מקרה ספק אם מדובר בקבלה מקורית. כן נטען כי אין בקבלה ובמה שאמר גלעד כעולה מהתמליל כדי לסייע למשיבה, משום שלא ידוע ולא הוכח "דבר וחצי דבר לגבי אישרור המועד בו הוחזר השיק לפסטרנק". עוד טענה המבקשת כי אף שהזמינה את מר פסטרנק להעיד מטעמה, אין היא מנועה מלסתור את עדותו, כאשר יש בראיות על מנת לבסס את טענת הקנוניה.

במעמד הגשת תשובת המבקשת לתגובת המשיבה לעניין צירוף הראיות "החדשות" לתיק, הוגשה בקשה חדשה לזמן עד נוסף, מר משה גולדנברג ולקבוע מועד דיון נוסף לצורך חקירתו. המבקשת מנמקת את זימונו של מר גולדנברג בכך שהיא עשויה להצביע על "אותות מרמה", ולבסס את הטענה שלפיה המשיבה פועלת כידו הארוכה של פסטרנק במרמה ובקנוניה. הודגש כי מאחר שהמשיבה "פועלת בערפל כבד" לא הצליחה המבקשת להשיג ראיות "ישירות" באשר לאופן פעילותה, ולכן היא נאלצת להסתפק בראיות משניות אשר מצטרפות לכלל "אותות המרמה". בסע' 11 לבקשה נטען כי "אך לאחרונה, פנה מר משה גולדנברג" ומסר שהוא חקלאי ומתגורר באותו מושב עם מר חנן פסטרנק ואף הוא היה לקוח של המשיבה. בבקשה זו טענות חדשות באשר לאופן עיסוקה של המשיבה בשוק האפור, כאשר מר גולדנברג מוכן להעיד כי המשיבה נוהגת לשכתב כרטיסי הנהלת חשבונות וכי למעשה בידי גולדנברג "עדות שיטה" ומעשים דומים". כן נטען למען הגילוי הנאות כי מר גולדנברג מצוי בהליך של פשיטת רגל, והמשיבה הגישה תביעת חוב נגדו. גם בסע' 15 לתצהירו של מר דוד חזות אשר הוגש בתמיכה לבקשה הוצהר כי "לאחרונה" פנה אליו מר גולדנברג עם ידיעות שונות על אודות המשיבה.

ביום 10/10/12 הוגשה תגובת המשיבה לבקשתה הנוספת של המבקשת לזמן את מר גולדנברג לעדות. בתגובה נטען בין היתר כי יש לדחות את הבקשה, שכן מדובר בבקשה לזמן עד כשנה לאחר מועד הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקשת, הבקשה מוגשת ללא בסיס עובדתי ומשפטי, עדותו של מר גולדנברג לא קבילה ואינה רלוונטית, היות שהוא כלל לא היה עד ישיר בהתייחס לסכסוך שבפנינו, וכל זאת כאשר מר גולדנברג עצמו הוא חייב נוסף של המשיבה. לעניין הטענה בדבר מעשים דומים, נטען כי אף לו טענה זו הייתה מוכחת, יש לפרש זאת בצמצום במשפט אזרחי, ואין כל הסבר לשיהוי הרב.

ביום 1/11/12 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת המשיבה. בתשובה נטען בין היתר כי בעקבות הגשת הבקשה פנה מר סלוקי מטעם המשיבה והחל לקלל ולגדף את גולדנברג, ובעקבות זאת הגיש מר גולדנברג תלונה למשטרה. בהקשר זה נטען כי המשיבה עשתה ניסיון פסול להניא את מר גולדנברג מלהעיד בתיק שבפנינו.

דיון

אפתח בהתייחסות לבקשה האחרונה לזמן את מר משה גולדנברג להעיד בתיק זה. פרט למילה "לאחרונה", אין כל התייחסות למועד המדויק שבו נודע למבקשת על אודות טענות של מר גולדנברג ומכאן שאין לשלול את האפשרות שהמבקשת או מי מטעמה ידעו על כך זמן רב לפני הגשת הבקשה. בנסיבות אלה, היה על המבקשת לציין בבירור ובמדויק מתי פנה מר משה גולדנברג למבקשת, ומתי נודע על כך למבקשת לראשונה. די בכך שלא צוינו פרטים אלו כדי לדחות את הבקשה לזמן את מר משה גולדנברג כעד מטעם המבקשת לאחר תום דיון ההוכחות בתיק זה ולאחר שניתן צו להגשת סיכומים אשר המבקשת לא עמדה בו. בית המשפט אינו יכול לקבל את המילה "לאחרונה" כמועד מדויק אשר מצדיק זימון עד נוסף לתיק, כאשר המבקשת לא הוכיחה ולו לכאורה כי לא ניתן היה להגיע לאותו עד קודם לכן. גם לגופו של עניין, עולה בבירור מתוך הבקשה עצמה כי העד הנ"ל אינו יודע דבר על אודות השיק נשוא התביעה שבפנינו. מעבר לכך, חלק מטענות המבקשת בבקשה הנוספת הן בגדר הרחבת חזית אסורה, שכן אין בכתב ההגנה התייחסות אליהן, ובכל מקרה יש לייחס משקל מועט אם בכלל לטענה הנוגעת ל"שיטה דומה" בתיק אזרחי.

יודגש כי המבקשת לא מצאה לנכון לבקש את זימונו של מר גולדנברג, אלא לאחר דין ודברים בין הצדדים במסגרת בקשת המבקשת לצרף ראיות נוספות, שכן רק לאחר עיון בתגובת המשיבה ובקבלה שצורפה, מצאה המבקשת לנכון לחשוף מקור לעדויות אפשריות נוספות, ולבקש את זימון העד יחד עם הגשת תשובתה לתגובת המשיבה הנ"ל.

לאור זאת, הנני דוחה את הבקשה להזמין את מר משה גולדנברג להעיד מטעם המבקשת בשלב כה מאוחר בתיק זה.      

לעניין הבקשה לצירוף ראיות, אסור היה למבקשת לעשות דין לעצמה ולצרף את הראיות לבקשה. כן אסור היה למבקשת לעשות דין לעצמה ולא להגיש סיכומים לתיק כאשר לא ניתנה כל החלטה להאריך את המועד להגשת סיכומים, והמועד חלף. המבקשת טענה כי היא הייתה רשאית להגיש ראיות חדשות משום שמר פסטרנק העיד בעצמו שבידיו קבלה והוא יוכל להציגה אם תידרש. ואולם, קיים הבדל רב ומשמעותי בין צירוף קבלה בתיק בהמשך לבקשת ב"כ המבקשת לבין פניה לחברת חקירות פרטית על מנת לנסות להשיג ראיות חדשות שניתן היה לקבלן זמן מה קודם לכן, צירוף תצהיר של מנהל המבקשת ושל החוקרת הפרטית, והגשת תמליל שיחה ודיסק הקלטה לתיק ללא רשות בית המשפט.

כך אין כל הסבר מדוע מצאה המבקשת לנכון לשלוח את החוקרת למשביר החקלאי ביום 20/3/12 לראשונה, ולעכב את מועד הגשת הבקשה לצירוף ראיות בלמעלה מחודש ימים לאחר מכן.

המבקשת אף לא התמודדה כראוי עם טענת המשיבה בתגובתה כי מר גלעד עצמו ציין במהלך השיחה שתומללה שאכן קיבלו שיק לביטחון, וברגע שקיבלו כסף עבורו החזירו אותו. המבקשת ביקשה לקבל את הקבלה המדוברת, ולאחר הגשתה כאשר עלה ממנה ולו לכאורה כי השיק אכן נמסר לביטחון, הועלתה טענה שלפיה לא הוכח כי הקבלה מקורית, ובכל מקרה לא צוין בקבלה  מתי שוחרר השיק ממשמרת.

כאמור לעיל, המשיבה מתנגדת לצירוף הראיות בשלב דיוני כה מאוחר. מנגד, הקבלה והדברים שנאמרו מטעם המשביר החקלאי בין היתר בעניין קבלת שיק לביטחון ושחרורו כנגד תשלום כספים אכן רלוונטיים לתיק. המבקשים רשאים להתייחס בסיכומיהם לטענה בדבר העדר פירוט מספיק על מנת לבסס טענת הגנה, והמשיבה רשאית לטעון בסיכומיה ההפך, וזאת מבלי לפתוח את התיק מחדש ולהזמין עדים חדשים בהתאם.

לאור האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה לצירוף ראיות חדשות, ולפנים משורת הדין הנני מאריך את המועד להגשת סיכומי המבקשת, ומורה למבקשת להגיש את סיכומיה תוך 30 יום מיום קבלת העתק של החלטה זו. כמו כן הנני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה סך של 5,000 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד בהתייחס לשתי הבקשות.